פסק-דין בתיק עע"ם 3146/11

השופט א' רובינשטיין:

א.        ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופטת וילנר) בעת"מ 36052-04-10 מיום 27.3.11.

ב.        המערערת היא אזרחית רוסיה, ילידת 1950, שהגיעה לארץ בשנת 2006 באשרת תייר כדי לבקר את בתה, אזרחית ישראלית, ואת נכדה. המערערת - שאינה זכאית שבות כשלעצמה - נשארה בישראל למשך חצי שנה, ובמועד תום תקופת אשרת השהייה עזבה את הארץ. בביקורה בישראל הכירה את פלוני, לו נישאה ביום 4.7.07. המערערת שבה לישראל ביום 18.10.07 בהזמנת בן זוגה, וקיבלה אשרת תייר מסוג ב/2 עד ליום 17.11.07. ביום 19.11.07 הגיש בן זוגה בקשה למעמד בישראל בהתאם לנוהל "טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי". ביום 17.1.08 קיבלה המערערת אשרת שהייה מסוג ב/1, וביום 7.9.08 אושרה בקשתה להתחיל בהליך המדורג לקבלת מעמד, והיא קבלה אשרת שהייה מסוג א/5 לאחר שנערך שימוע באשר לכנות הקשר, אשרה זו הוארכה בהמשך לשנה נוספת.

ג.        ביום 21.1.10 פנתה המערערת בתלונה למשטרה בגין אלימות שנקט כלפיה בן זוגה. התיק נסגר מחמת חוסר ראיות. ביום 25.1.10 הודיע בן זוגה למשרד הפנים על ניתוק הקשר הזוגי בינו לבין המערערת, וכי מזה כחודשיים הם אינם גרים יחדיו.

ד.        ביום 26.1.10 פנתה המערערת למשיב במכתב שבו ציינה, כי נאלצה לעזוב את דירת מגוריה נוכח התנהגות אלימה של בן זוגה, וכי היא מתגוררת בדירת בתה בראשון לציון. המערערת ביקשה במכתבה להעביר את עניינה לסניף משרד הפנים בראשון לציון. ביום 18.2.10 הגישה המערערת בקשה לקבלת מעמד מכוח נוהל "טיפול בהפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי" (להלן הנוהל). למערערת נערך שימוע, שלאחריו החליט המשיב לדחות את הבקשה ומהטעם שהיא אינה עומדת בתנאי הנוהל (מכתב גב' רוזן מיום 24.3.10). כמו כן צוין, כי אינה נכללת בנוהל שעניינו הורה קשיש.

ה.        לשם הנוחות מובא סעיף ד. 2 לנוהל שבמוקד ענייננו לעניין דיני זוג שסבלו מאלימות הקובע כדלקמן:

"במקרה בו פקע קשר הנישואין, ובן הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי עובר לפקיעת הקשר הזוגי ולבני הזוג אין ילדים משותפים, יועבר התיק לדיון בועדה הבינמשרדית בהתקיימות התנאים המפורטים להלן:

1. כאמור בסעיף ד.1.1 (בן/בת הזוג היה נשוי בנישואים כנים ונישואיו נרשמו במרשם האוכלוסין וכן קבל רשיון ישיבה בישראל מסוג א-5 במסגרת ההליך המדורג- א"ר).

2. בן/בת הזוג עבר מחצית מתקופת ההליך המדורג

3. כאמור בסעיף ד.3.1 (בן/בת הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי עובר לפקיעת הקשר הזוגי, וטענתו הוכחה באחת מן הדרכים הבאות:

א. שהייה של חודש או יותר במקלט לנשים מוכות במסגרת הגנה וטיפול לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.

ב. בן/ בת הזוג הזר קיבל צו הגנה מפני בן הזוג הישראלי מבית משפט לענייני משפחה, לאחר דיון במעמד שני הצדדים.

ד. אישור מטעם המחלקה לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות או "מהמרכז לטיפול ומניעת אלימות במשפחה" במשרד הרווחה כי בן הזוג הזר מוכר ו/או מטופל על ידם בשל אלימות במשפחה מצד בן הזוג הישראלי- א"ר).

4. בדיקת נסיבות העניין בכללותן הצביעה על זיקה ממשית וחזקה של המבקש למדינת ישראל יותר מזיקתו למדינה זרה (לעניין זה יבדק, בין היתר, מקום מגוריהם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה)".

יוסבר, כי עם כניסה להליך המדורג ניתן רשיון ישיבה שתוקפו (מתחדש) שנה למשך ארבע שנים, ועל כן מחצית התקופה שאליו מתייחס סעיף ד.2.2 היא שנתיים.

פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים

ו.        ערעור המערערת לבית המשפט לעניינים מינהליים נדחה. נוכח הצהרתו של בא כוח המשיב בדיון שהתקיים בבית המשפט לעניינים מינהליים, כי הנימוק היחיד שבגינו אין מתאפשר למערערת להמשיך בהליך המדורג הוא כי לא חלפה מחצית מתקופת ההליך המדורג קודם לניתוק הקשר הזוגי (סעיף ד. 2. 2), התמקד בית המשפט בתנאי זה שבנוהל. נקבע, כי ההליך המדורג החל ביום 7.9.08, שאז כאמור ניתנה למערערת אשרת שהייה מסוג א/5. פקיעת הקשר הזוגי אירעה לכל המאוחר ביום 26.1.10, ומשכך לא חלפה מחצית התקופה-היא שנתיים. כן נקבע, כי טענת המערערת שיש למנות את התקופה מן המועד שבו ניתנה למערערת אשרת שהייה מסוג ב/1 היא נעדרת בסיס, נוכח לשון הנוהל "טיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי". הוסף, כי לא עלה בידי המערערת להראות קיומם של טעמים מיוחדים וחריגים שיצדיקו סטיה מהנוהל הקיים.

הערעור

ז.        בערעור נטען, כי שגה בית המשפט קמא בקבעו שהמערערת אינה עומדת בתנאי הנוהל. נטען, כי המשיב לא חלק על כך שהמערערת עומדת בכל התנאים המצטברים של הנוהל והצהיר כי הנימוק היחיד שבגינו אין מתאפשר למערערת להמשיך את הליך ההתאזרחות הוא כי לא חלפו שנתיים ממועד תחילת ההליך. נטען, כי שגה בית המשפט כאשר קבע שההליך המדורג הסתיים לכל המאוחר ביום 26.1.10, שכן במועד זה נמלטה המערערת, אך ההליך לא הופסק וחיי הנישואין לא פסקו.